תוספות רי"ד על ביצה כ״ט

מהדורה: תוספות רי״ד

מפרשים:
1 וחכמים אמרו אף בחול עושה כן ומפני בירוצי המדות גרסי' או ברירי ולא מצוי והבן פירושו לא מבעיא ביו"ט שהיא עושה כן מפני שאסר למדוד ביו"ט והי' מודד מבערב ובחולו של מועד נמי היה עושה מפני ביטול בית המדרש שלא יצטרך יום למלאות מדותיו ללקוחות אלא אפילו בחול דכל השנה הי' עושה כן שהיה ממלא כן מדותיו מבערב שכשיביאו מחר הלקוחות לקנות ימצאו היין שקיט מרתיחתו שדרך היין להעלות קצף ונראה הכלי מלא ואינה מלא לפיכך היה מניח מדותיו מלאות כל הלילה שישקוט אותו הקצף ואם נחסרו המדו' ביום ה' משלימן ונותן ללקוחו' וכך היה רגיל לעשות תדיר כדי שלא ידמה הבריאות הקצף שנראית המדה מלאה ואינה מלאה ואותו הקצף קורא ברירין או בריצין לישנא מדה מבורצת שהיא לישנ' גדוש גם זה הקצף נראה כאלו ממלא הכלים ואינם מלא ואע"פ שהיה רגיל לעשות כך כנס שלש מאות גרבי יין מבירורי המדות שהיה מתרבין הלקוחות לבוא ביום לקנות לא היה כל כך מדות מלאות מבערב והיה צריך לערות אותם שמלא מאמש ולמלאותו עכשיו והלקוחות לא הי' יכולין להתעכב עד שישקיט הקצף והי' מקבלין אותו עם הקצף וחבירו כנס ג' מאות גרבי שמן ממיצוי המדות שהשמן אין דרכו לעשות קצף אלא שהיא קשה להתמצות מהר מהכל ולא היה יכולין הלקוחות להמתין עד שיהא מצוי יפה:
2 הולך אדם אצל רועה הרגיל אצלו פירש ואפילו גוי כדאמרי' בפ' בכל מערבין בהאי ליפתא דאייתו גוים למחוזה ושרי להו רבא למיזבן מיניה כתב בעל הלכות גדולות והני מילי חנווני ישראל אבל חנווני גוי בכל מידי דאתי' במחובר א"נ כגון קימחא דאיכ' למימר דאיטחן ביו"ט א"נ בצים דאיכ' למימר דאיתילדו ביו"ט אסר למישקל מיני' ואינו נראה לי מה שאמר למיזבן מגוי קמחא דלמא איטחן ביו"ט דלא מבעיא קמחא אלא אפילו פתא שרי למיזבן מיניה ואע"ג דטחין והרקיד ולש ואפה ביו"ט משום שאין בהם איסור מקצה ואפי' חטה ראוין לכוס ומותר לטלטל בשבת אך אם היה טבל דלא חזי כלל: